בניית סוכות במקדש

בס"ד

בניית סוכות במקדש

נחמיה ח,טז: ויעשו להם סוכות איש על גגו ובחצרותיהם ובחצרות בית האלהים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים.

רי"ץ גיאת הלכות סוכה עמוד קכא: ובבגדאד עושין בבתי כנסיות שלהן סוכות וכן מנהג ישראל ואפילו במקדש כתוב (שם) איש על גגו ובחצרותיהם ובחצרות בית אלהים.

המנהיג הלכות סוכה עמוד שע: ואמ' רב נטרונאיי ז"ל גאון, מצוות סוכה לעשותה כל אחד בביתו… ובית הכנס' אין צריכי' לעשות בו סוכה אבל אם יש באותה העיר שוקים ורגילי' ישראל לבוא שם בחג הסוכות, יעשו להם סוכה לאותן המתקבצי'… אבל להוציא שם ס"ת לא נכון לעשות כן, ואין כן מנהג בשתי ישיבות, ואין עושי' סוכה בבית הכנסת כל עיקר. וזה שמביאין ראיה מן הכתובי' איש על גגו ובחצרות בית האלהי'… מעשה זה בירוש' היה שהיו עולין לרגל ואכסניא נעשת ירושל' כשעולי' לה לרגל.

רוקח הלכות סוכות סימן ריט: ובחצרות בית האלהים, והלא אין ישיבה בעזרה ושם כתיב וישבו בסכות אלא בעזרת נשים וגם חצרות היו בירושלים שהבאים לבית האלהים אוכלים שם שלמיה'.

שו"ת בית מרדכי חלק ב סימן יב: כיון שלכהנים אסור לצאת מן העזרה בשעת אכילת הקרבנות (ע' לעיל), הילכך רשאים לשער שהסוכה בשביל הכהנים שבמקדש היתה בעזרה. ושם אכלו הכהנים את הקרבנות וגם את סעודות החג.

 

ערכין דף ג עמוד ב: הכל חייבין בסוכה, כהנים לוים וישראלים. פשיטא, אי הני לא מחייבי, מאן מיחייבי? כהנים איצטריכא ליה, סד"א: הואיל וכתיב בסוכות תשבו, ואמר מר: תשבו שבעת ימים – כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו, והני כהנים הואיל ובני עבודה נינהו לא ליחייבו, קא משמע לן: נהי דפטירי בשעת עבודה, בלא שעת עבודה חיובי מיחייבי, מידי דהוה אהולכי דרכים, דאמר מר: הולכי דרכים ביום – פטורין מן הסוכה ביום וחייבים בלילה.

רש"י: ובני עבודה נינהו – ואין יכולין לדור איש ואשתו בסוכה שאין נזקקין לנשותיהן דרמיא עלייהו עבודת הרגל אימא לא ניחייבו. קמ"ל – דאע"ג דלא אפשר להו כעין תדורו כי היכי דאפשר להו מיחייבי ובעידן עבודה פטירי שלא בעידן עבודה מיחייבי.

תוספות: דמטעם הולכי דרכים ליכא למיפטרינהו אלא בשדות אבל לא בלשכת בית המקדש ושאר מקומות בהמ"ק וה"ה דמצי למינקט נמי לוים השומרים בכ"א מקומות במקדש…

ערוך לנר סוכה דף כה עמוד ב: ולענ"ד י"ל דהאי תשבו כעין תדורו לא לענין תשמיש נאמר אלא לענין דירה ממש עם אשתו כמו בביתו ומה"ט אמרינן לקמן (כח ב) דה"א דנשים חייבין בסוכה משום תשבו כעין תדורו דאם הוא יושב ז' ימים בסוכה והיא בבית אין כאן כעין תדורו והפי' בערכין נלענ"ד דהכי הוא דודאי הכהנים גם ביום עבודתן היו יכולים לאכול בסוכה דהא יכולים לעשות סוכות בהר הבית או בחיל או בעזרת נשים דלא היו מקורים רק דשם אין נשיהם עמהם ולא הוי כעין תדורו ולכן ה"א דכהנים פטורים מסוכה קמ"ל דחייבין כיון דבלא שעת עבודה יכולים לדור בסוכה ושעת עבודה גבי כהנים לא הי' אלא יום א' דכל משמר נחלק לז' בתי אבות וכל אחד עובד יומו ולכן אפילו הכהנים שהיו מאותו משמר היו יכולים לדור ו' ימים עם נשיהם בסוכה…

 

זית רענן (לבעל המגן אברהם על הילקוט שמעוני): לא תטע לך אשרה… אפילו בית אפילו סוכה  – פי' בהר הבית.

אור שמח הלכות עבודה זרה פרק ו הלכה ט: בכסף משנה, ויש לתמוה על רבינו למה השמיט דבונה בית כו'. נ"ב. הגר"א מחקה מן הספרי, וכן נראה למעיין וכן גירסת רבינו, ובספרי זוטא אפילו בית אפילו סוכה, ומפורש בנחמיה קפיטל ח' שעשו סכות בחצרות בית אלודים יעוי"ש, מוכח דבהר הבית שרי, ודוק.

פנים יפות דברים פרק טז פסוק כא: בילקוט ד"א אפילו בית אפילו סוכה, נראה הא דקאמר אפילו סוכה היינו סוכת מצוה בחג שהכהנים אוכלים לחם הפנים ושיורי המנחות חוץ לסוכה, והטעם כיון שאסור לעשות סוכה בעזרה הם פטורים מן הסוכה, וצ"ל מ"ש בילקוט סוף פרשת ראה חג הסוכות להדיוט, מנין אף לגבוה ת"ל חג הסוכות לה' היינו בלחמי תודה…

שו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן י: בספרא בפרשת אמור יש דרשה מיוחדת שחגיגה לגבוה ואין סוכה לגבוה ופירשו, שלא תאמר לעשות את הסוכה על הר הבית, [הראב"ד והר"ש שם] ואת"ל שזהו בכלל לא תטע, הרי א"א שתהא הסוכה בהר הבית, אלא שדעת הספרא שבהר הבית מותר…

 

דף על הדף ערכין דף ג עמוד ב: וקשה מאוד על הפנים יפות, מהגמ' כאן דמפורש דהי' אפשר לעשות סוכה בעזרה אם לא הענין דתשבו כעין תדורו וכו'… טוען הגר"מ אריק זצ"ל, דבדברי הראב"ד (פ"ו דע"ז) נראה, דבנין שהוא לשעה שרי לעשות בעזרה, וא"כ היה מותר לעשות סוכה כיון דהוי בנין לשעה… ויש לציין דבירושלמי (פ"א דמגילה ה"ד) אי' טעם אחר לגבי בימה של הקהל, דלא שרי בגלל דהוי עראי אלא בגלל סיבה אחרת ע"ש וא"כ מבואר דלא ס"ל לירושלמי ההיתר דעראי לגבי איסור דלא תטע וגו' ודוק… עוד אפשרות לבנין סוכה בעזרה, כתב בשו"ת בית יצחק או"ח (סי' ה ס"ק י"ח) דאפשר היה לעשות סוכה בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש שאוכלים שם קדשי קדשים כדאי' בגמ' יומא (כה א) ואין שם איסור דלא תטע וגו' ע"ש…

והנה הגאון בעל הכלי חמדה זצ"ל בתשובתו שנדפסה בקובץ קול תורה – פאביניץ (סי' כו) כתב די"ל דא"א היה לצאת יד"ח סוכה בסוכה שבעזרה, כיון דאי אפשר לישון בסוכה זו, דאין ישיבה בעזרה וכו' והרי קי"ל דסוכה שאינה ראויה לשינה אין יוצאים בה ג"כ יד"ח אכילה ע"ש שהאריך בזה… עוד טוען הגאון הכלי חמדה דכיון דר"א ס"ל בסוכה (לא א) דבעי שקרקע הסוכה יהיה שלו, א"כ לא משכחת סוכה בעזרה, כיון דהיא של גבוה ונקדשה בקדושת הגוף לגבוה, ואינו בכלל לך ע"ש. וראה עוד בגור אריה יהודה להגר"ל זעמבא ז"ל בקו' המועדים (סי' יח) שכתב לדון, דא"א לבנות סוכה בעזרה כיון דחשיב כהכנסת חולין לעזרה, ולכן אסור להכניס עצי סוכה לעזרה ע"ש מש"כ…