בית המטבחיים

בס"ד

בית המטבחיים – בית מוקף בכתלים?

   בית המטבחיים שהיה במקדש, מתואר בהרחבה במשנתנו (ג,ה; וראה בנוסח הגמרא כי היא מופיעה בהמשך הפרק, והש"מ מתקן שם), אשר מופיעה גם במסכת מידות (ג,ה): "בית המטבחיים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודים ננסין…". במערכה שלפנינו נבאר, אם בית המטבחיים היה מוקף בכתלים, או לא.

 

מחלוקת הפרשנים

   לכאורה, לשון "בית המטבחיים" מורה, שמקום זה היה לשכה סגורה בפני עצמה, ומוקפת במחיצות, כמו בית – וכפי שהיה בכל הלשכות שבמקדש. כך אכן עולה מדברי התוספות יום טוב בספרו 'צורת הבית' (אות לב-לד), שלדבריו הלשכה הנמצאת בצפון העזרה המתוארת ביחזקאל (מ,לח) "ולשכה ופתחה – באילים השערים, שם ידיחו את העולה", היא בית המטבחיים (וכן הוא במצודת דוד שם). כך גם נראה בכמה מהציורים הנדפסים (ראה בסוף הגמרא במהדורות הרגילות – ולא במהדורת 'עוז והדר'; וכך נראה מציורו של הרמב"ם); וכך מבאר בפירוש 'עזרת כהנים' (מידות שם).[1]

לעומת זאת, יש מהמפרשים הכותבים, כי לא היו מחיצות לבית המטבחיים (תפארת ישראל; מלאכת שלמה). התפא"י (בועז אות ב)  מביא ראיה לדבר, מהמשנה במידות (ה,ב), אשר מפרטת את הנמצא ברוחב העזרה. בדבריה, נזכרים הטבעות, השולחנות והננסים, ואילו 'בית המטבחיים' אינו נזכר כלל. לכאורה, אם היו למקום זה כתלים או מחיצות, היתה צריכה להיות התייחסות למקום אותו הן תופסות, כשם שישנה התייחסות לעובי כתלי ההיכל והתאים, אליהן מתייחסת המשנה בפרק שלפניה (ד,ז). אמנם, ניתן להשיב על ראיה זו, כי כתלי בית המטבחיים לא היו רחבים כל כך (בשונה מכותל ההיכל וכותל התא, שהיו רחבות שש אמות וחמש אמות), ועל כן לא היה צורך להזכירן בפני עצמן (וראה בספר 'בית המידות' על מסכת מידות, המאריך לדחות את דברי התפא"י).

יש מקום לומר, כי דבר זה תלוי במחלוקת הראשונים בסוכה (לו,ב), בנוגע ל'בית הכסא': לדעת רש"י (שם ד"ה מותר), במושג 'בית' אין כל הכרח שהכוונה לבית סגור, ועל כן ייתכן 'בית הכסא' שיהיה במקום פתוח. התוספות (שם ד"ה בשבת) לעומתו סוברים, כי "בית הכסא" מוכרח להיות מקום סגור ומוקף במחיצות. לפי שיטת רש"י שם, אין כל ראיה כי בית המטבחיים היה מוקף במחיצות; ואילו לשיטת התוספות, בית המטבחיים הוא מקום סגור בדווקא.[2]

 

שחיטה ללא כותל מפסיק

התפא"י (שם ובביאורו למידות) סובר, כי מכיוון שאין אפשרות לשחוט כאשר יש כותל מפסיק, ברור שלא היתה שם מחיצה. הבנה זו מתבססת על ההנחה, שאף הטבעות מכונות 'בית המטבחיים'. אכן, בפירוש עזרת כהנים הנ"ל (הסובר שהיו כתלים לבית המטבחיים) נוקט, כי הטבעות לא היו בתוך בית המטבחיים (וכמופיע בציורים הנ"ל=וראה במערכה הבאה בעניין זה=).

אמנם, גם אם נאמר כי הטבעות נכללות בתוך 'בית המטבחיים' הסגור במחיצות, נראה כי ניתן להשיב על ראיה זו: הגמרא בזבחים (נו,א) דנה באפשרות שחיטה בלשכות הנמצאות מחוץ לעזרה ופתוחות לעזרה. הגמרא מעמידה את הדיון שם, במקרה שיש בכותל המפסיק פתח הפתוח לכיוון ההיכל. ניתן לומר, כי אף לבית המטבחיים יש פתח הפתוח לכיוון ההיכל, ועל כן אין מניעה מלשחוט בו.[3] ייתכן גם לומר, כי כתלי בית המטבחיים לא היו גבוהים, ובית המטבחיים לא היה מקורה, ועל כן אין לראות בכתליו חציצה המפסיקה בין השחיטה לבין הפתח.

יש לציין, כי לדעת התויו"ט (צורת הבית שם), פתחה של בית המטבחיים היה בדווקא לכיוון השער, ולא לכיוון שאר העזרה; והוא מביא שני טעמים לדבר: או כדי שלא יראו מבחוץ את הלכלוך הנמצא בתוכה; או כדי שלא ישמעו הסובבים את וידויים של מביאי החטאות והאשמות. מדברים אלו נראה, כי לשכה זו היתה מקורה וסגורה לגמרי; וייתכן לומר, כי מכיוון שבהגדרתה היא מיועדת לשחיטה, ולצרכה היא נמצאת שם, לא היתה מחיצה זו פוסלת (וראה מעין זה בתוספות זבחים נט,ב ד"ה פנוי).

 

אונקליות קבועות בכתלים – באלו כתלים?

במשנה בפסחים (סד,א) נאמר, כי היו אונקליות של ברזל קבועים בכתלים ובעמודים, שבהן תולין ומפשיטין. לכאורה, אונקליות אלו הן האונקליות המוזכרות במשנתנו, אלא שבמשנתנו לא מוזכר שהאונקליות היו קבועים בכתלים, אלא רק בעמודים. רש"י בפסחים (שם) אינו מפרש את המילה "בכתלים";[4] ומהתייחסותו ל"מקום בית המטבחיים" נראה, כי להבנתו אכן לא היו כתלים למקום (וכך נראה מדברי רש"י על המשנה באבות ה,א "לא נראה זבוב בבית המטבחיים" – המפרש "שבעזרה, במקום שהיו שם השולחנות של שיש…". לשון "מקום" נראה כמתייחס לשטח שאינו מתוחם בכתלים, וכך מסביר המלאכת שלמה הנ"ל ע"פ לשון הראב"ד). דברי רש"י מתאימים למוסבר לעיל בדעתו, כי לשון "בית" אינו מתייחס בהכרח למקום המוקף במחיצות.

אמנם, גם אם נגרוס "בכתלים", אין הכרח לומר שהמדובר בכתלי בית המטבחיים, שהרי משנה זו עוסקת בקרבן הפסח, שנשחט בכל העזרה. ניתן לפרש שהכתלים המוזכרים, הם כתלי העזרה – ולא רק של צידו הצפוני. כך אכן מפרש התפארת ישראל (פסחים ה,ט), והדברים מתאימים לשיטתו, שלא היו כתלים לבית המטבחיים.

אולם מדברי הרמב"ם בפירושו למשנה בסוף מסכת סוכה נראה להבין, כי הכתלים האמורים כאן, הם כתלי בית המטבחיים (וכך מסבירים בדעתו בספר 'צורת הבית ע"פ שיטת הרמב"ם' מאת הרב יהודה קעלער עמוד מ, ובספר 'בית המידות'). לדבריו שם, היו עשרים וארבעה טבעות קבועות בכתלים, שבהם תולים ומפשיטים את הצאן, טבעת לכל משמר "וכשמשמרה נכנסת, משלשלת אותה הטבעת, להראות שהעבודה שלה".העבודה הנידונה כאן, אינה רק קדשים קלים הנשחטים בכל העזרה, אלא כל עבודת המקדש, ובעיקר עולות שטעונות הפשט, ושחיטתן דווקא בצפון, ועל כן מסתבר לומר, כי הכתלים המוזכרים כאן הם אכן כתלי בית המטבחיים.[5]

 

"ועליו שמונה עמודים" – על מה היו העמודים?

יש מי שמדקדק מלשון המשנה "ועליו שמונה עמודים", ולא "ובתוכו", כי המקום לא היה מוקף במחיצות (תפא"י תמיד שם). דקדוק זה מסתבר, לפי ההבנה הפשוטה בראשונים, כי הכוונה בדברים אלו של המשנה, שעל מקום זה היו קבועים הטבעות (רש"י פסחים שם; ראב"ד לתמיד; ר"ש למידות; ונראה להבין כן גם מדברי הרא"ש במידות[6]) והיינו – בקרקע (רש"י יומא טז,ב ד"ה ננסין). אמנם, נראה כי להבנת הרמב"ם, עמודים אלו לא היו קבועים בקרקע העזרה, אלא בכתלי בית המטבחיים; ופירוש "ועליו", היינו, על כתליו.

הכינוי של העמודים "ננסים", נראה לכאורה כמתייחס לגובהם של העמודים על גבי הקרקע, כשם שאדם נמוך הוא הנקרא "ננס". ואכן, ראשונים רבים בביאור עמודים אלו כותבים כי הם היו נמוכים (רש"י ביומא שם; רבינו גרשום בתמיד), או שנוקטים לשון "קצרים ולא גבוהים" (ר"ש למידות; ראב"ד לתמיד). אבל הרמב"ם נוקט לשון "קצרים", ואינו בא לבאר את היותם נמוכים, ועל פי המתבאר בשיטתו, עמודים אלו אכן לא היו בולטים מהקרקע. לפי דבריו בפירושו בסוכה, עשרים וארבע טבעות היו קבועות בכתלים, ומסתבר כי אלו הן האונקלין שהיו קבועים בשמונת העמודים, שלושה בכל אחד.

 

סיכום

   פרשני המשנה חלוקים אם היו לבית המטבחיים כתלים (תויו"ט ועזרת כהנים), או שלא היו להם כתלים (תפארת ישראל ומלאכת שלמה). נראה, כי במחלוקת זו נחלקו ראשונים, ולדעת הרמב"ם היו כתלים, בהם היו קבועים העמודים והאונקליות של ברזל, המתוארים במשנתנו; ואילו לדעת רש"י וראשונים אחרים, העמודים היו קבועים בקרקע, ובהם היו קבועים האונקלין. הכתלים המוזכרים במשנה בפסחים, בהם היו קבועים אונקלים יכולים להתפרש לשיטה זו, ככתלי העזרה (תפא"י).

 

 

 

[1] אמנם, ניתן לומר כי הלשכה המוזכרת ביחזקאל היא אכן לשכה סגורה, אולם בבית שני לא היה במקום זה לשכה סגורה, אך בפשטות אם בית המטבחיים עתיד להיות סגור, נראה כי אף בעבר הא היה כן. יש מי שרוצה לזהות לשכה זו עם 'לשכת המדיחין' המוזכרת במשנה בסוף מידות – ע"פ הגרסה המופיעה לפנינו שם, כי לשכה זו נמצאת בצפון העזרה (חנוכת הבית לר"מ חפץ אות כד). אמנם, לגרסת הגמרא ביומא יט,א ולגרסת הרמב"ם במשנה ובהלכותיו, לשכה זו היתה בדרום; ולשיטתם עליו לומר, כי לשכת המדיחין תהיה בעתיד בצפון.

[2] התפא"י (תמיד שם) מביא כמה דוגמאות להוכיח את דברי רש"י: 'בית הפרס', 'בית הצואר', 'בית כור'. בדוגמאות אלו הדבר ברור, שאין כל מחיצות מסביב. נראה, כי לדעת התוספות יש לחלק בין בית הנועד לכניסה לתוכו ועשיית שימוש בו, וזה מקור שמו (כמו בית הכסא ובית המטבחיים); לבין בית הנועד לתאר חפץ או שטח מסוים, שאין הגדרה זו קשורה לנעשה בתוכו.

[3] ואם נאמר שצריך שלא תהיה מחיצה בינו לבין המזבח, על מנת שייחשב "על ירך המזבח" (כפי שרוצה לומר שם בתפא"י), הרי שניתן לומר שיש פתח אף לשם (אמנם, בגמרא בזבחים לא נזכר הצורך בפתח לכיוון המזבח בלשכות שמחוץ לעזרה).

[4] ברש"י שם מופיע דיבור המתחיל "בעמודים" במקום "ובעמודים", וד"ה "וקבועין" במקום "קבועים". בשני הדיבורים הוא מבאר כי הכוונה היא לעמודים הננסים שהיו במקום בית המטבחיים, ואינו מזכיר את הכתלים כלל. אמנם, ברש"י ביחזקאל (מ,מג) מצוטט "בעמודים ובכתלים" (וכן הוא בסמ"ג עשה רכג) ואם כן לא היתה לפניו מילה אחרת. מכל מקום, מאחר שהוא אינו מפרש מילה זו, ייתכן שנשנה כן לדעתו, אגב לשון "אונקלי שבכתלים" (כלים יב,ג), אך לא שהיו אונקלים קבועים בכתלים פרט לאונקלים שבעמודים.

[5] וראה בדברי המאירי בסוכה (נה,ב) "שבצפון המזבח היו כ"ד טבעות לכ"ד משמרות, וראש כל טבעת נפרד מן הכותל בצד אחד, כדי שיהיו נותנים צואר הבהמה לתוכו, ויקבעוהו אחר כן לצד הרצפה…". למרות שהמאירי אינו מפרש כדברי הרמב"ם, משמע מדבריו כי היה במקום כותל, וייתכן שזהו כותלו של בית המטבחיים (וכבר תמה על המאירי בספר אדני יד החזקה על הרמב"ם סוכה ו,יב, שהרכיב את פירושי רש"י והרמב"ם). כמה מהאחרונים תמהו על דברי הרמב"ם, שלכאורה עומדים בסתירה לגמרא בסוטה (מח,א), שם נאמר כי יוחנן כהן גדול התקין טבעות בקרקע (ערוך לנר סוכה שם; שלטי הגיבורים פרק כד). אמנם, נראה כי לדעת הרמב"ם היו טבעות בכתלים פרט לטבעות שבקרקע (ראה בעזרת כהנים ובבית המידות שם); ומסתבר כי זו הדגשת הגמרא שהוא הוסיף "טבעות בקרקע" – והיינו, פרט לטבעות שבכתלים.

[6] ברא"ש בתמיד (פרק זה אינו מודפס בגמרא, אך מופיע בתוך "פירושי הראשונים") מופיע במוסגר (ומביאו גם המלאכת שלמה) "ועליו ח' עמודים ננסים – פי' אצלו, כמו ועליו מטה מנשה". אמנם, אין ברור אם דברים אלו הם מלשון הרא"ש; ואדרבה, מלשון הרא"ש נראה כי העמודים נמצאים בתוך בית המטבחיים, ולא רק "אצלו" – לידו.