בחירה במועמד שאינו שומר מצוות

בס"ד

בחירה במועמד שאינו שומר מצוות

כתובות דף קג עמוד ב

אף על פי ששמעון בני חכם, גמליאל בני נשיא…  ורבי מאי טעמא עבד הכי? נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה.

רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ז: וכל מי שאין בו יראת שמים אף על פי שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל…

ספר החינוך מצוה תצז: כל שאין בו יראת שמים אף על פי שחכמתו מרובה אין צריך לומר שאין ממנין אותו במינוי מן המינויין שבישראל, אלא שראוי לשנאותם ולהרחיקם, ועליהם אמר דוד שנאתי כל פועלי און.

 

תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן ריד: אשר דרשתוני על עסק חד גברא דאשכחתון יתיה נשבע לשקר על הודאתו, והוצרך לתת קנס לעירונים ולדוכוס ולשופטים עבור זה, ומצד קהלכם נתפשרתם עמו כאשר ראיתי בכתב אשכנז שנתקיים ביניכם ששלחתם לידי העתקה ממנו. ועתה נסתפקתם אם יש לכם רשות להושיבו עם טובי הקהל, כאשר הם יושבים לתקן צרכי רבים ובמגדר מילתא ולפקח על עסקי רבים יחידים, אחרי אשר ידעתם אותו בבירור שנשבע לשקר ולא קבל תשובה וכפרת פני שמים על ככה…   וטובי הקהל כשיושבין לפקח על עסקי רבים ויחידים, במקום ב"ד קיימי…  וכיון דהכי הוא אפילו אי הוי מפורש בהדיא בכתב קיום שביניכם שמחלתם לו לגמרי על כל דבר פשע ההודאה לשמים ולבריות, חלקכם יהא לכם להתיר חלק מזבח מי יתיר…

רמ"א חושן משפט סימן לז: טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים, הרי הן כדיינים ואסורים להושיב ביניהם מי שפסול לדון משום רשעה.

 

שו"ת יביע אומר חלק ו – חושן משפט סימן ג: לפיכך הנני פונה בקריאה קדושה אל חברי ועד הקהלה במינכן ה' עליהם יחיו, אל נא אחי תרעו, חזרו בכם, ומהרו לתקן את אשר עשיתם, ולהדיח את האיש העושה ביד רמה לחלל קדש ה' אשר אהב, ובעל בת אל נכר, ולמנות במקומו איש ירא ה' הנאמן לעמו ולתורתו.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן יא:

ולכן למעשה אם הוא ידוע למחלל שבת אין למנותו לפרעזידענט (לנשיא בית הכנסת), ואם רק הוא קול בעלמא אינו כלום לפסול אדם בזה, ואף אם ראו ממש שעבר על איזה דבר אם הוא על דברים שהרבה בנ"א טועים בהם אין לפוסלו.

שו"ת ציץ אליעזר חלק ו סימן לו: רע מאד המעשה הרע שכותב כת"ר שבבית כנסת פלוני בחרו בגבאים שאינם שומרים טהרת המשפחה…

 

מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק א משנה י: על כן יש לתמוה איך מנוהו נשיא. ושמא, כיון שלא היה בישראל כמוהו בקבלה, הוא היה ראוי יותר מכולן. כי לא פסלה תורה גרים אלא בשיש כיוצא בהם בישראל, אבל אם אין כיוצא בהן בישראל, הם קודמין. וכן בפסחים בפרק אלו דברים, אמר להם הלל לבני בתירא, מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם, עצלות שהיתה בכם שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון, שאעפ"י שהם היו נשיאים, כשמצאו יותר גדול מהם נסתלקו מהנשיאות ומנוהו עליהם.

שו"ת חתם סופר חלק ה סימן קפב: ע"ד איש רע מעללים אשר הכה באגרוף רשע בן תורה… שאיש כזה מוחרם הוא ממילא ואין לצרף לעשרה… אם הדברים כהוייתן האיש הזה מוחרם בחרם הקדמונים עד שיקבל עליו לעמוד לפני עדת ה' למשפט על כל הנעשה אך אין ברכותיו ותפילותיו כתפלת הכותיים שאין עונים אחריהם אמן מפני שמברכי' להר גריזים שהרי ברכותיו ותפלותיו כולם לה' אלא מחמת עונש וקנס נידוהו והחרימוהו חכמינו ז"ל הקדמונים ולא יצורף לדבר שבקדושה ואם יתפלל בחזקה לא יענה הציבור אמן אחריו והכל כדי לרדות ולכוף כאגמון ראשו עד ישוב אך בעו"ה בנידון שלפנינו אשר אין איש שם על לב לענשו ולהפרישו וכל הציבור על ימינו ולשחוק יהי' בעיניו אם יודע שאין היחידים הללו עונים אמן אחר ברכותיו נמצא הם יפסידו עניית יהש"ר וקדושה והוא יעמוד במרדו ויוסיף חטא על פשע מה בצע בזה יבוא בעל הכרם ויכלה קוצים מכרמו ואין בידינו להעמיד הדת על תלו ואם באנו לדון כמוחרמי' כל המחוייבי' נידוי עפ"י תקנת רבותינו ז"ל בכיוצא באלו בזה"ז לא נוכל להתעסק עם רוב בנין אנשי הדור הרע הזה…

שו"ת משיב דבר חלק א סימן מד: ראיתי בעלה מחזיקי הדת גליון ג' מאמר נערך ממעריכי העלים, הנקרא המאמר בשם ימין ושמאל… והנה המעריך הורו והוגו עצה להיות נשמר מדור זה להפרד זה מזה לגמרי כמו שנפרד אברהם מלוט, במטותא מן המעריך עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה, הן בשעה שהיינו באה"ק וברשותנו כמעט בבית שני נעתם ארץ וחרב הבית וגלה ישראל בסבת מחלוקת הפרושים עם הצדוקים וגם הסב מחמת שנאת חנם הרבה ש"ד מה שאינו מן הדין היינו בשעה שראה פרוש שאחד מיקל באיזה דבר אע"ג שלא היה צדוקי כלל אלא עשה עבירה, מ"מ מחמת ש"ח היה שופטו לצדוקי שמורידין אותו…

 

עמוד הימיני פרק יב: נראים הדברים שלפי הדרך המקובלת במדינה של מתן הסמכויות לנבחרים למוסדות ניהול מקומיים או כל מדיניים שתכנה מתן ייפוי כח בתור שלוחי הציבור לפעול במקומו ולמענו ואף זו ניתנת רק לזמן מסוים ובתנאי שהנבחר ימלא את תפקידו באופן נאות, אין בזה משום שררה שאסרה תורה לתתה לנכרים.

הרב יואל שוורץ (ההתנהגות עם מי שאינם שומרי תורה פרק א): אסור להתאגד יחדיו שומרי תורה עם אנשים שאינם שומרי תורה משום כך כל התארגנות ציבורית כמו חברות בהסתדרות של פועלים חברות במפלגה חילונית אסורה כמו כן נראה שאין לפתוח מפלגה תורנית להכניס לשורותיה אנשים שאינם שומרי תורה. אך ממה שהנהיג הרש"ר הירש שכל אדם יכול חבר בקהילתו אפילו אם הוא אינו שומר תורה ורק אינו יכול להבחר להנהגת הקהילה נראה שדעתו היא אחרת. כמו כן התאחדות סביב מועמד חילוני לראשות ממשלה או ראשות עיריה אין לעשותה אלא על פי הוראת גדולי התורה כהוראת שעה.