אמירת פיוט "מכניסי רחמים"

בס"ד

מכניסי רחמים – האם מותר להתפלל למלאכים?

ברכות דף ס עמוד ב: הנכנס לבית הכסא, אומר: התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון, תנו כבוד לאלהי ישראל, הרפו ממני עד שאכנס ואעשה רצוני ואבא אליכם. אמר אביי: לא לימא אינש הכי, דלמא שבקי ליה ואזלי. אלא לימא: שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, סמכוני סמכוני, המתינו לי המתינו לי, עד שאכנס ואצא שכן דרכן של בני אדם.

סנהדרין דף מד עמוד ב: ריש לקיש אמר: כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה. רבי יוחנן אמר: לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כחו, ואל יהו לו צרים מלמעלה.

רש"י: לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצים את כחו – שיסייעוהו מלאכי השרת לבקש רחמים…

סוטה דף לד עמוד ב: ויעלו בנגב ויבא עד חברון – ויבאו מבעי ליה! אמר רבא: מלמד, שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים.

עבודה זרה דף יז עמוד א: הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים… שמים וארץ בקשו עלי…

שבת דף יב עמוד ב: …ואמר רבי יוחנן: כל השואל צרכיו בלשון ארמי – אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי! – שאני חולה, דשכינה עמו.

רש"י: דשכינה עמו – ואין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת להכניס תפלתו לפנים מן הפרגוד.

רש"י סוטה דף לג עמוד א: יחיד – צריך שיסייעוהו מלאכי השרת ציבור לא צריכי להו דכתיב (איוב לו) הן אל כביר לא ימאס אינו מואס בתפלתן של רבים.

תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט: רבי יודן אמר משמיה דידיה בשר ודם יש לו פטרון אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום אלא בא ועמד לו על פתחו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמא מניחו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הה"ד [יואל ג ה] כל אשר יקרא בשם ה' ימלט.

אורחות חיים חלק א הלכות קריאת שמע: ומביאור מאמר הזה יסתר דעת האומר שלא נאסרה תחנה למלאכים שיהיו מליצין ומפייסין בעדו לשם יתברך שהרי הוא אומר שאין החפץ והרצון לפניו שיעשה האדם מה שמנהג לעשות למלך ב"ו לעבדיו ולבני ביתו. ודעת ר' יוחנן ידוע למשכילים ומביני טוב לחש ולמה אינם מבינים בלשון ארמי והשאר לשונות חוץ מלשון הקדש. וזה ביאור המאמר שבא להעיר האדם לכוין בתפלתו כוונה רצויה ולהסיר מלבו בעת התפלה כל מסך וכל מחשבה מבדלת ויהיה כלו זך ונקי ואל תהיה מחשבתו בחלק חק הגוף כלל אלא בחלק חק הנפש ויהיה כלו לה' ולפי שלשון ארמי הוא זר עד מאד ואינו שגור בפי האדם וטבע הנפש להתערב בו ואין הכוונה מצויה בהתפלל בלשון ההוא אמרו שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי ר"ל הכחות הטובות אשר מהם נמשכו המעלות הטובות הם נקראים מלאכי השרת כמו שביאר הר"ם במדרש דברי אליהו אם יש עליו מלאך מליץ כמו שביאר בספרו.

מור וקציעה סימן ג: ומה שיש לי לדקדק בנוסח זה שנתקן בלשון תפלה ובקשה, והייתי תמיה על זה מאד, כי איך יבקש אדם מן המלאכים שמרוני עזרוני, ובפירוש אמרו במדרש לא תצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, שאין ביד המלאכים שום דבר אם לא נצטוו, ככתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, נ"ל עתה ליישב כיון שאומר משרתי עליון, כלומר הבאים בשליחותו של מקום, הרוצה בשמירת יראיו על ידיהם, הרי תלה הגדולה וחפץ ההשגחה בבעליה, אין קפידא בכך מעתה.

עלי תמר ברכות פרק ט: והמעיין יראה שהפירוש הוא שלא יצווח למיכאל ולגבריאל שיכניסו לשערי רחמים אלא שיכנס לשערי רחמים בעצמו ולבקש רחמים מבעל הרחמים, אבל וודאי שמותר לבקש מהמלאכים שיהיו למליצי יושר לפני הקדוש ברוך הוא כמ"ש אם יש עליו מלאך מליץ אחד מיני אלף.

נתיבות עולם נתיב העבודה פרק יב: אבל אנו נוהגים לומר מכניסי רחמים הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים וגו', ואין זה ראוי כי דבר זה כאילו מתפלל אל מלאכים שיכניסו רחמינו ולא מצאנו זה. והא דאמרינן במסכת תענית (ט"ז, ע"א) שכאשר גזרו תענית היו יוצאים לבית הקברות כדי שיתפללו עלינו המתים רחמים, אין זה שאנו מבקשים מן המתים שיתפללו עלינו רק שאנו הולכים לבה"ק ומתחברים למתים שגם המתים יתחברו לחיים ויבקשו רחמים על ישראל, כי המתים ג"כ ישראל והם אוהבים ישראל ומבקשים רחמים על ישראל, אבל לומר למלאכים הכניסו רחמינו זה אין ראוי. ואפי' אם מותר לומר לאדם אחר התפלל עלי, זהו אצל האדם שהוא עושה חסד עם חבירו ולפיכך יכול לומר עשה אתי חסד זה והתפלל עלי, אבל במלאכים לא שייך לומר כך רק היא דרך תפלה ובקשה וח"ו שיתפלל כך. וי"ל כי מה שאנו אומרים מכניסי רחמים הכניסו וכו' אין זה בקשה כלל רק שהאדם מצוה כך למלאכים שהם מכניסים התפלה להכניס התפלה לפני הש"י, ויש כח לאדם לצוות למלאכים שהם ממונים על זה שיביאו תפלתו לפני הש"י. ועם כל זה הוא דבר שאין ראוי רק שיהיה מכניסי רחמים תפלה על דרך שאמרו ז"ל שיתפלל האדם שיהיו הכל מאמצים את כחו ולא יהיה לו צרים, ויהיה מתפלל אצל הש"י ע"ז, ולכך מה שמבקש מכניסי רחמים הוא תפלתו אל הש"י כי מכניסי רחמים יכניסו רחמינו. ולפי זה ראוי להגיה מכניסי רחמים יכניסו רחמינו, משמיעי תפלה ישמיעו תפלתינו, מכניסי דמעה יכניסו דמעותינו, ולכך ישתדלו וירבו תחינה ובקשה וכך ראוי שהתפלה היא אל הש"י שמכניסי רחמים יכניסו רחמינו.

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קסו: ולדברי הגאון הנ"ל גם פזמון מלאכי רחמים וסליחה י"ג מדות האמורות בחנינה יש למנוע, מ"מ אנו אומרים עם הצבור הן אל כביר לא ימאס ודלוגו עלי אהבה, אך מכניסי רחמים דרכי להאריך בנפילת אפים עד שהגיע שליח ציבור לשומר ישראל.

שו"ת מהר"י מברונא סימן רעה: מה שאנו אומרים נא מדה נכונה, וכן מדת רחמים ומכניסים רחמים מלה"ר אינו אלא דרך שפלות ועבדות, שמדבר בפני המלך ליועציו לדבר למלך, והוא בוש בדבר לקרב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל.

ספר שבלי הלקט סימן רפב: ואומרים מכניסי רחמים כו' מכניסי דמעה כו' ואין בזה משום משתף שם שמים ודבר אחר שאינו דומה למה ששנינו ליה ולך מזבח והרב ר' אביגדור כהן צדק זצ"ל הביא ראיה על זה מהא דאמרינן בסנהדרין…