אילת והערבה – ארץ ישראל

בס"ד

אילת והערבה – ארץ ישראל לכל דבר

שמות פרק כג

(לא) וְשַׁתִּ֣י אֶת־גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־הַנָּהָ֑ר כִּ֣י׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ:

דברים פרק א: פְּנ֣וּ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֘ וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְח֣וֹף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנ֔וֹן עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת… וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר…

יהושע פרק כא: (מא) וַיִּתֵּ֤ן יְקֹוָק֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָתֵ֣ת לַאֲבוֹתָ֑ם וַיִּרָשׁ֖וּהָ וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ:

מלכים ב פרק יד: ה֗וּא הֵשִׁיב֙ אֶת־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה…

דברי הימים ב פרק כו: (א) וַיִּקְח֞וּ כָּל־עַ֤ם יְהוּדָה֙ אֶת־עֻזִּיָּ֔הוּ וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיַּמְלִ֣יכוּ אֹת֔וֹ תַּ֖חַת אָבִ֥יו אֲמַצְיָֽהוּ: (ב) ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת־אֵיל֔וֹת וַיְשִׁיבֶ֖הָ לִֽיהוּדָ֑ה אַחֲרֵ֥י שְׁכַֽב־הַמֶּ֖לֶךְ עִם־אֲבֹתָֽיו:

 

רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק יא הלכה יז: ולפי שהראייה לא תהיה אלא בארץ ישראל כמו שביארנו, עשינו כל דרכי חשבון זה בנויים על עיר ירושלם ולשאר המקומות הסובבין אותה בכמו ששה או שבעה ימים שבהם רואין את הירח תמיד ובאים ומעידים בבית דין, ומקום זה הוא נוטה מתחת הקו השוה המסבב באמצע העולם כנגד רוח צפונית בכמו שתים ושלשים מעלות עד חמש ושלשים ועד תשע ועשרים…

שם פרק יח הלכה טו: וכן אם לא יראה הירח בארץ ישראל בידוע שלא נראה בכל מדינות העולם שהן למזרח ארץ ישראל ומכוונות כנגדה… וכל אלו הדברים בשהיו המדינות שבמערב ושבמזרח מכוונות, כגון שהיו נוטות לצפון העולם משלשים מעלות עד חמש ושלשים מעלות, אבל אם היו נוטות לצפון יתר מזה או פחות, משפטים אחרים יש להן שהרי אינן מכוונות כנגד ארץ ישראל.

שו"ת ציץ אליעזר חלק ג סימן כג: לפי כל זה צריך להיות לאילת דין ארץ ישראל, כי הרי כבשוה ע"י מלך מדעת רוב ישראל והרי לא נזכר עליה כמו על סוריא שיש לה רק דין כיבוש יחיד… אנו למדים מדברי היעב"ץ שכל עיקר ספיקו לא לתת לארץ אדום דין ארץ ישראל הוא מפני שלא מצינו שנתיישבו שם ישראל לא בימי בית ראשון ולא בימי בית שני, וא"כ דון מינה על אילת שמצאנו והוכחנו מכתוב הדר שכבשו וישבו שם היהודים, שדין ארץ ישראל לה עכ"פ כשטח גבול עולי מצרים, עיין שם ביעב"ץ בסברתו בזה שכל מה שכבשו תוך גבולות התורה במשך ימי הבית הראשון יש לו דין ארץ שהחזיקו בה עולי מצרים עיין שם.

תשובות והנהגות כרך ג סימן שלב: והנה מה שדן אודות גבול הארץ בדרום, ולדבריו עד אילת בספק ארץ ישראל… ומביא עוד מדברי הגר"מ טוקצ'ינסקי זצ"ל שאילת היא ארץ ישראל ודאי (עיר הקודש ח"ג פרק י"ט) ולדבריו זהו דעת רבינו החזו"א זצ"ל, אף שבאגרות הגר"ב מנדלסון זצ"ל מעיד שהחזו"א זצ"ל אסר לנסוע לאילת משום יציאה מא"י רק אולי היינו לחומרא עכ"ד. אמנם תמוה לתאר גבול א"י ע"פ תורתה"ק עד קרוב לים סוף, ויותר נראה לי שסברו הגאונים הנ"ל שכל שטח שביד ישראל היום עלינו להחזיק ולנהוג בו כספק ארץ ישראל… והאמת שנשתבשו המקומות, וקשה מאד לציין בנגב ובצפון איזה מקום הוא עולי מצרים או עולי בבל או חו"ל, ולכאורה בחסרון ידיעה ראוי להחמיר, ואנו נבוכים מאד בזה, דכשאנו מפרישים תרו"מ במחסנים כדי שיגיע לחנויות בלי חשש טבל, אולי לא חל התרו"מ דהוה מפטור על החיוב שמתערב במחסנים סחורה מכל המקומות, ורבני ארץ ישראל הקילו טובא בשטחים מסוימים בשמיטה, שאי נחמיר טפי לא ישמרו, ומרגלא בפי רבינו החזו"א זצ"ל על תפלת רבינו נסים גאון שאומרים ביו"כ קטן "את אשר הקלת החמרתי ואשר החמרת הקלתי", ותמוה שמתחיל באיסור להחמיר ומה האיסור בזה, ופירש החזו"א זצ"ל שיש שמחמיר בכמה דברים ושמו יוצא כמחמיר, ועל סמך זה מיקל הרבה, ופירש לענין שמיטה על רב אחד שמחמיר כמחמירים לענין גבולי הארץ ושוב מיקל ר"ל במכירה, וכיון שנתפרסם כמחמיר שומעין לו. ומקילין טובא היום כדין ספק דרבנן לקולא שאין לנו בירור להורות להחמיר, ומה שמביא שאני הקלתי בשטחים בעין יהב והלאה לא נכון כלל, רק נהגו כן מימי ה"מנחת יצחק" זצ"ל ומחזיקים כהוראותיו, ולא מצאתי מקום לשנות היום מפסק דין זה, והמחמיר לעצמו יחמיר כהנ"ל וכמ"ש.

דרך אמונה – ביאור ההלכה תרומות פרק א הלכה ז: ובענין גבול דרום בזמנינו ראיתי מש"כ בזה המלקטים האחרונים וראיתי שכל דבריהם הם השערות נסמכות על שמות הערביים שקורין למקומות ההם וכמובן שאין מזה ראי' נכונה לסמוך ע"ז…

ספר כפתור ופרח פרק יא: הרי יש לנו שמקצוע מזרחי דרומי לארץ ישראל הוא ים המלח, כלומר ימה של סדום, שכן כתוב, והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה. ופירוש על ידי אדום אצל מקום אדום, כמו (במדבר יג, כט) על יד הירדן. וגם שנסב עוד הגבול, מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיו תוצאותיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמונה. ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה.

מלבי"ם במדבר פרק לד: זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה, הנה מצאנו גבולים אחרים רחבים יותר מהגבולים שחשב פה, שבסוף פ' עקב אמר כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם, וכן בתחלת ספר יהושע, הרי גבול צפון מגיע עד נהר פרת רחוק הרבה מגבול צפון הנסמך פה עד הר ההר, ובסדר משפטים (כג לא) ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר ועד הנהר, ומוכרח שהגבולים הנאמרים פה הוגבלו רק לעת עתה שהיה מספרם מעט ולא יכלו לנחול יותר וז"ש אשר תפול לכם בנחלה ר"ל עתה, ובפ' עקב ומשפטים דבר על עת שיתרבו יותר ויצטרכו להרחיב את גבולם כמ"ש בפ' משפטים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ושתי את גבולך מים סוף וכו' ר"ל בעתיד בעת שתפרה…